הצגת המקור של הדף "נטע זר:שאלות ותשובות"

=== תוכלו להרחיב ולהסביר על מה בעצם אתם מדברים? ===
בוודאי שנוכל. ישנה טענה שמאחורי כל מיני חוקי מדינה, עתירות לבתי המשפט, אנשי תקשורת, יועצים, חוקרים, עובדי ציבור ואפילו הפגנות ספונטניות, עומדות מדינות זרות, שמעוניינות להשפיע על המתרחש בישראל.

ניתן להניח שמאז ומתמיד, מדינות חזקות, שרצו לקדם את האינטרסים שלהן, ניסו להתערב בענייני החוץ והפנים של מדינות אחרות, כדי להשפיע על החלטותיהן.

גם כיום, לרשותן של אותן ממשלות זרות, עומדים כל מיני מנופי לחץ, כדי להשיג את מטרותיהן:

דיפלומטיה, מלחמה, ריגול, לוחמה משפטית לוחמה פסיכולוגית או לוחמה אלקטרונית.

אך לא תמיד ממשלות זרות ירצו להיתפס ככאלו המתערבות בעניינים של ממשלות אחרות. ולכן יש להן אפשרות לפעול באמצעות ארגוני חזית. כלומר, ארגונים שיעמדו במקומן, בחזית המאבק שאותו הן רוצות לקדם.

ג'ורג' פ. קנאן, ההיסטוריון, הדיפלומט ואבי תורת הבלימה (האמריקאית נגד השלון הקומוניסטי) הגדיר ''''לוחמה פוליטית'''<nowiki/>' באופן הבא<ref>[https://digitalarchive.wilsoncenter.org/document/114320.pdf?v=941dc9ee5c6e51333ea9ebbbc9104e8c George F. Kennan on Organizing Political Warfare,” April 30, 1948]</ref>:

''"לוחמה פוליטית היא ההפעלה ההגיונית של דוקטרינת קלאוזוביץ' בימי שלום. בהגדרתה הרחבה, לוחמה פוליטית היא השימוש בכל האמצעים שיש למדינה, פרט למלחמה, כדי להשיג את המטרות הלאומיות שלה, להגדיל את השפעתה וסמכותה ולהחליש את זאת של יריביה. פעולות כאלה הן גלויות וסמויות. החל מפעולות גלויות כמו בריתות פוליטיות, אמצעים כלכליים ופרופוגנדה "לבנה", ועד פעולות חשאיות כדי לתמוך בגורמים זרים "ידידותיים", לוחמה פסיכולוגית "שחורה ואפילו עידוד של מחתרות במדינות עוינות.''"


הדבר דומה לחברה כלכלית, שתרצה לקדם חוק מסויים שיעזור לה להרוויח יותר כסף. אך אם תבקש אותו בעצמה, תתקשה לשכנע את הציבור ומקבלי ההחלטות בנחיצותו. לכן, במקום לשכנע את רוב הציבור, במהלך שיועיל רק לה, היא תעדיף להשקיע את כספה, כדי להשפיע רק על מקבלי ההחלטות (חברי פרלמנט, שרים, פקידי ציבור ושופטים). את זאת היא תעשה דרך שינוי השיח, למשל: תשכור את שירותיהם של חוקרים שיסבירו מדוע החוק החדש יועיל לכולם, תשכור יועצי תקשורת שיפעלו במקומה, תתמוך בקבוצות לחץ של אזרחים כדי שאלו יבקשו, במקומה, את שינוי החוק. אם יהיה לה מספיק כסף, היא כמובן תעדיף שמקבלי ההחלטות, בצמתים המרכזיים, יהיו אנשים שעובדים עבורה בדרך זו או אחרת.

במקרה של ממשלות זרות, הן יתמכו בארגונים שינסו להידמות לארגונים אזרחיים או בינלאומיים, בעלי כוונות טובות ותמימות. אך כאן ישנו כלל אצבע ישן ומוכר - ‘'''בעל המאה הוא בעל הדעה'''’. הארגונים הללו, המקבלים את מימונם מחו”ל, חייבים לפעול כפי שהמממן שלהם מצפה מהם.

הם ינסו לקדם את האינטרסים של אותן מדינות זרות ע"י פעילות בכל מישור שיראה להם לנכון: לוחמה משפטית באמצעות פניות לבתי משפט, גיוס הציבור למטרותיהם, הפקת קמפיינים תקשורתיים ועידוד הפגנות ומחאות, יצירה והפעלה של קבוצות לחץ, יצירת פילוג בחברה, הרס הסולידאריות והעמקת השסעים, עידוד התקוממות, חינוך הציבור מחדש, ייעוץ לנבחרי הציבור כיצד עליהם לפעול, קידום אנשי שלומם לעמדות מפתח, השפעה על הממשלה באמצעות שתדלנות וכו’.

==== האם יש דוגמאות היסטריות לכך? ====
בהחלט. הנה דוגמה מהמאה שעברה: בתקופת ברית-המועצות הקומוניסטית, השלטון הקומוניסטי השתמש בארגוני חזית/חברות קש כדי לפעול במדינות המערב ולעודד מהפכה קומוניסטית (בתקווה שזו תוביל לחילופי שלטון, שיתמוך בברית המועצות). הם עשו זאת בשלל אמצעים<ref>[https://web.archive.org/web/20160128174718/http://maraah-magazine.co.il/3958 מינצנברג אינו מתהפך בקברו (חלק א')], מתוך מגזין 'מראה', גליון 97,  א' בסיוון התש"ע 14-21.05.2010</ref><ref>[https://web.archive.org/web/20160128192716/http://maraah-magazine.co.il/3954 מינצנברג אינו מתהפך בקברו (חלק ב')], מתוך מגזין 'מראה', גליון 98, ח' בסיוון, התש"ע 21-28.05.2010</ref>:

* תמיכה במפלגות קומוניסטיות מקומיות

* הקמת הוצאות ספרים, מגזינים ואולפני קולנוע שמטרתם הייתה להפיץ לציבור תעמולה קומוניסטית, לעיתים במסווה של פילוסופיה, אומנות או מחקר.

* הקמת גופים אזרחיים/בינלאומיים שניסו להיראות נייטרלים אך קידמו את מטרותיה של רוסיה הקומוניסטית, כגון: הליגה העולמית נגד אימפריאליזם, קרן הסעד הבינלאומית לעובדים, הגנת העובדים הבינלאומית, סיוע אדום (המקבילה של הצלב האדום), הפדרציה הדמוקרטית העולמית של הנשים והרשימה עוד ארוכה. אלו הוקמו ע"י וילי מינצנברג שהיה אזרח גרמני, שהתגורר בגרמניה, בשוויץ ובצרפת, אך שיתף פעולה עם השלטון הסובייטי שבמוסקבה.

הקומוניסטים הצליחו בד"כ להשתמש באנשים מוכרים כגון אמנים, אינטלקטואלים ומה שהם כינו ‘שותפים למסע’ (fellow traveller)<ref>[https://en.wikipedia.org/wiki/Fellow_traveller קישור לערך fellow traveller, בויקיפדיה האנגלית]</ref>, כדי לקדם את עמדות המפלגה הקומוניסטית. אותם "שותפים למסע" לא ידעו בהכרח שמי שמפעיל אותם הוא סוכן של השלטון ברוסיה<ref>[https://www.jstor.org/stable/10.1086/380140 המאמר "שותפים למסע - "המערב התרבותי" דרך עיני הסובייטים"]</ref>. הם האמינו שהם מקדמים את הרעיונות, האומנות והמאבקים שלהם ולאו דווקא את אלו של רוסיה הקומוניסטית.

וכאן אנחנו מגיעים לשורש העניין והסיבה שבגינה הקמנו את האתר הזה. '''אנו מעוניינים לתעד, לחקור ולבדוק את ההנחה שבישראל ישנה תופעה של פעילות זרה ע"י מדינות אחרות'''. במידה וכן, נרצה לדעת מה היקף השפעתה, באילו תחומים היא פועלת ובאיזה אופן.
<br />