פתיחת התפריט הראשי

תוכן עניינים

מה מטרת האתר?עריכה

אנו מעוניינים לתעד, לחקור ולבדוק את ההנחה שבישראל ישנה תופעה של פעילות זרה ע"י מדינות אחרות. במידה וכן, נרצה לדעת מה היקף השפעתה, באילו תחומים היא פועלת, באיזה אופן ומי עומד מאחוריה.

בארה"ב קיים חוק לרישום של סוכנים זרים. גם בישראל ישנו חוק המתייחס לסוכנים זרים: חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה.[1]

מטרת החוק בארה"ב היא "לאפשר לציבור ולממשל האמריקאי להעריך טוב יותר את ההצהרות והפעולות של סוכנים זרים".[2]

מטרת החוק בישראל דומה: "להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור שעיקר מימונן מתרומות שקיבלו מישויות מדיניות זרות" והיא חלה על "פרסומים ודיווחים המיועדים או הזמינים לציבור וכן לגבי פניות לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור ופגישות הנערכות עמם".[3]

אנו מעוניינים לפעול לפי ההגיון של החוקים האלו, להגביר את השקיפות ולהנגיש את המידע לציבור ולגופי השלטון, על מנת שיוכלו להעריך טוב יותר את ההצהרות והפעולות של אותם גופים.

תוכלו להרחיב ולהסביר על מה בעצם אתם מדברים?עריכה

בוודאי שנוכל. ישנה טענה שמאחורי כל מיני חוקי מדינה, עתירות לבתי המשפט, אנשי תקשורת, יועצים, חוקרים, עובדי ציבור ואפילו הפגנות ספונטניות, עומדות מדינות זרות, שמעוניינות להשפיע על המתרחש בישראל.

ניתן להניח שמאז ומתמיד, מדינות חזקות, שרצו לקדם את האינטרסים שלהן, ניסו להתערב בענייני החוץ והפנים של מדינות אחרות, כדי להשפיע על החלטותיהן.

גם כיום, לרשותן של אותן ממשלות זרות, עומדים כל מיני מנופי לחץ, כדי להשיג את מטרותיהן:

דיפלומטיה, מלחמה, ריגול, לוחמה משפטית לוחמה פסיכולוגית או לוחמה אלקטרונית.

אך לא תמיד ממשלות זרות ירצו להיתפס ככאלו המתערבות בעניינים של ממשלות אחרות. ולכן יש להן אפשרות לפעול באמצעות ארגוני חזית. כלומר, ארגונים שיעמדו במקומן, בחזית המאבק שאותו הן רוצות לקדם.

ג'ורג' פ. קנאן, ההיסטוריון, הדיפלומט ואבי תורת הבלימה (האמריקאית נגד השלון הקומוניסטי) הגדיר 'לוחמה פוליטית' באופן הבא[4]:

"לוחמה פוליטית היא ההפעלה ההגיונית של דוקטרינת קלאוזוביץ' בימי שלום. בהגדרתה הרחבה, לוחמה פוליטית היא השימוש בכל האמצעים שיש למדינה, פרט למלחמה, כדי להשיג את המטרות הלאומיות שלה, להגדיל את השפעתה וסמכותה ולהחליש את זאת של יריביה. פעולות כאלה הן גלויות וסמויות. החל מפעולות גלויות כמו בריתות פוליטיות, אמצעים כלכליים ופרופוגנדה "לבנה", ועד פעולות חשאיות כדי לתמוך בגורמים זרים "ידידותיים", לוחמה פסיכולוגית "שחורה ואפילו עידוד של מחתרות במדינות עוינות."


הדבר דומה לחברה כלכלית, שתרצה לקדם חוק מסויים שיעזור לה להרוויח יותר כסף. אך אם תבקש אותו בעצמה, תתקשה לשכנע את הציבור ומקבלי ההחלטות בנחיצותו. לכן, במקום לשכנע את רוב הציבור, במהלך שיועיל רק לה, היא תעדיף להשקיע את כספה, כדי להשפיע רק על מקבלי ההחלטות (חברי פרלמנט, שרים, פקידי ציבור ושופטים). את זאת היא תעשה דרך שינוי השיח, למשל: תשכור את שירותיהם של חוקרים שיסבירו מדוע החוק החדש יועיל לכולם, תשכור יועצי תקשורת שיפעלו במקומה, תתמוך בקבוצות לחץ של אזרחים כדי שאלו יבקשו, במקומה, את שינוי החוק. אם יהיה לה מספיק כסף, היא כמובן תעדיף שמקבלי ההחלטות, בצמתים המרכזיים, יהיו אנשים שעובדים עבורה בדרך זו או אחרת.

במקרה של ממשלות זרות, הן יתמכו בארגונים שינסו להידמות לארגונים אזרחיים או בינלאומיים, בעלי כוונות טובות ותמימות. אך כאן ישנו כלל אצבע ישן ומוכר - ‘בעל המאה הוא בעל הדעה’. הארגונים הללו, המקבלים את מימונם מחו”ל, חייבים לפעול כפי שהמממן שלהם מצפה מהם.

הם ינסו לקדם את האינטרסים של אותן מדינות זרות ע"י פעילות בכל מישור שיראה להם לנכון: לוחמה משפטית באמצעות פניות לבתי משפט, גיוס הציבור למטרותיהם, הפקת קמפיינים תקשורתיים ועידוד הפגנות ומחאות, יצירה והפעלה של קבוצות לחץ, יצירת פילוג בחברה, הרס הסולידאריות והעמקת השסעים, עידוד התקוממות, חינוך הציבור מחדש, ייעוץ לנבחרי הציבור כיצד עליהם לפעול, קידום אנשי שלומם לעמדות מפתח, השפעה על הממשלה באמצעות שתדלנות וכו’.

האם יש דוגמאות היסטריות לכך?עריכה

בהחלט. הנה דוגמה מהמאה שעברה: בתקופת ברית-המועצות הקומוניסטית, השלטון הקומוניסטי השתמש בארגוני חזית/חברות קש כדי לפעול במדינות המערב ולעודד מהפכה קומוניסטית (בתקווה שזו תוביל לחילופי שלטון, שיתמוך בברית המועצות). הם עשו זאת בשלל אמצעים[5][6]:

  • תמיכה במפלגות קומוניסטיות מקומיות
  • הקמת הוצאות ספרים, מגזינים ואולפני קולנוע שמטרתם הייתה להפיץ לציבור תעמולה קומוניסטית, לעיתים במסווה של פילוסופיה, אומנות או מחקר.
  • הקמת גופים אזרחיים/בינלאומיים שניסו להיראות נייטרלים אך קידמו את מטרותיה של רוסיה הקומוניסטית, כגון: הליגה העולמית נגד אימפריאליזם, קרן הסעד הבינלאומית לעובדים, הגנת העובדים הבינלאומית, סיוע אדום (המקבילה של הצלב האדום), הפדרציה הדמוקרטית העולמית של הנשים והרשימה עוד ארוכה. אלו הוקמו ע"י וילי מינצנברג שהיה אזרח גרמני, שהתגורר בגרמניה, בשוויץ ובצרפת, אך שיתף פעולה עם השלטון הסובייטי שבמוסקבה.

הקומוניסטים הצליחו בד"כ להשתמש באנשים מוכרים כגון אמנים, אינטלקטואלים ומה שהם כינו ‘שותפים למסע’ (fellow traveller)[7], כדי לקדם את עמדות המפלגה הקומוניסטית. אותם "שותפים למסע" לא ידעו בהכרח שמי שמפעיל אותם הוא סוכן של השלטון ברוסיה[8]. הם האמינו שהם מקדמים את הרעיונות, האומנות והמאבקים שלהם ולאו דווקא את אלו של רוסיה הקומוניסטית.

וכאן אנחנו מגיעים לשורש העניין והסיבה שבגינה הקמנו את האתר הזה. אנו מעוניינים לתעד, לחקור ולבדוק את ההנחה שבישראל ישנה תופעה של פעילות זרה ע"י מדינות אחרות. במידה וכן, נרצה לדעת מה היקף השפעתה, באילו תחומים היא פועלת ובאיזה אופן.

למה ויקיפדיה לא מספיקה?עריכה

העבודה שעורכי ויקיפדיה עושים בבניית אנציקלופדיה ראויה לשבח. גם אנחנו לומדים בזכותה עוד על הנושא שמעניין אותנו, ומקווים שזה יהיה תהליך הדדי שיפרה את שתי האנציקלופדיות.

יחד עם זאת, בויקיפדיה העברית נוטים להצניע ואף לצנזר עריכות שמתמקדות בנושאים צרים כמו שלנו:

להצניע - מכיוון שערך בויקיפדיה סוקר מגוון רחב של נושאים ומזכיר את נושא הפעילות הזרה רק בכמה משפטים, כך שמרוב עצים לא יראו את היער.

לצנזר - מהנימוק ש"אין מקום לדברים כאלה באנציקלופדיה/בויקיפדיה".

אנחנו מעוניינים לחקור את הנושא לעומק ולכן נתמקד בעיקר בתיעודו.

למה אתרים כמו ngo-monitor.org לא מספיקים?עריכה

גם במקרה הזה מדובר באתר שעושה עבודה נפלאה ואנחנו לומדים ממנו רבות.

יחד עם זאת, אנחנו מאמינים שחלק מעבודת התיעוד צריכה להיעשות על ידי הציבור עצמו, שלעיתים יכול לאסוף ולארגן יותר מידע. אנו גם רוצים שהמידע יהיה נגיש, ברור וקל לקריאה. בנוסף האנציקלופדיה שלנו היא תחת רשיון-ציבורי וכל מי שמעוניין להעתיק את התכנים שלה (לפי כללי הרשיון) מוזמן לעשות זאת ולהפיץ הלאה את המידע.

מי חשב על הרעיון?עריכה

הרעיון איננו מקורי (לצערנו). אחת מחברות הצוות העלתה אותו לאחר שישבה בבית קפה בהרצליה ושמעה שיחה של כמה אנשים על ה'קרן החדשה לישראל'. באותה שיחה אמר אחד מהאנשים: "צריך ויקיפדיה שלמה כדי לתעד את כל הפעילות של הקרן החדשה לישראל". אנחנו מרימים את הכפפה, ומעוניינים לתעד כל פעילות של סוכנים וארגונים הנתמכים ע"י ישויות זרות.

בנימה אישית, אם אתה אותו אדם מבית הקפה שנתן לנו את ההשראה לרעיון, נשמח לתת לך קרדיט.

למה קראתם לאנציקלופדיה 'נטע זר'?עריכה

המונח 'נטע זר' מגיע בהשאלה מהביטוי 'זמורת זר' שמופיע בישעיהו, יז, פרק י':

כִּ֤י שָׁכַ֙חַתְּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔ךְ וְצ֥וּר מָעֻזֵּ֖ךְ לֹ֣א זָכָ֑רְתְּ עַל־כֵּ֗ן תִּטְּעִי֙ נִטְעֵ֣י נַעֲמָנִ֔ים וּזְמֹ֥רַת זָ֖ר תִּזְרָעֶֽנּוּ׃

המלבי"ם מפרש:

"אלהי ישעך", שהיה מושיעך מימות עולם, זאת "שכחת" לגמרי, וגם "צור מעוזך", מה שגם עתה הוא הצור שבו תמצא מעוז, והצור והמבצר הזה הוא לנגד עיניך עד שאי אפשר לך שתשכחהו, מ"מ "לא זכרת", לא רצית לזכר בו ולהעלותו על לב.

"על כן תטעי", ממליץ במליצתו כמי שיש לו נטע נעמן היפה ונחמד מאד ומרכיב בו הרכבת זמורה ממין אחר פחות וגרוע, שמשחית בזה תמונת הנטע ומינו, וגם משחית יפיו והדרו, כן הם יש להם צור מעוז באלהי מרום, והם עצמם זרע קודש בני אל חי, והרכיבו זמורת זר, עזר שדרשו מעמים ואלהים אחרים, שבזה השחיתו התעיבו את גדרם ועצמותם וקדושתם:

גם אנחנו, כמו ישעיהו, חשים שבישראל, ננטעים רעיונות זרים שבאים לפלג את הציבור, לפגוע בסולידאריות ולהחליש את הצביון היהודי של המדינה והאופי הדמוקרטי שלה.

החלשת הצביון היהודי - ע"י העלמת כל סממן יהודי מחד, ומנגד - הפיכה של כל רעיון או עקרון יהודי למשהו אבסטרקטי וחלול שאפשר לכופף אותו לכל צורך, עד שהוא מאבד את ערכו.

החלשת האופי הדמוקרטי - ע"י פגיעה בעקרונות כגון הכרעת הרוב בדמוקרטיה ייצוגית ושלטון החוק. למעשה מדובר במהלך של החלפת הדמוקרטיה הפורמלית, באמצעות כינונה של "דמוקרטיה מהותית", המייתרת את רצון הציבור להכריע לגבי גורלו ועתידו ומכופפת את החוקים לעקרונות, שאין עליהם הסכמה.

כיצד יש באפשרותי לעזור למיזם?עריכה

א. אתם יכולים לעזור באמצעות כתיבת ערכים, שיפורם ודיוקם. אם תחליטו לכתוב באנציקלופדיה, אנו ממליצים לכם להירשם וליצור שם משתמש (מה שיאפשר לכם לשמור על אנונימיות באמצעות הסתרת כתובת ה-IP שלכם).

ב. ליצור קישורים אל האנציקלופדיה שלנו - אם יש לכם אתר, בלוג, פייסבוק, טוויטר או אפילו אימייל/ווטאסאפ, ואתם כותבים משהו על אחד הנושאים שיש עליו ערך באתר, תפנו אנשים לקרוא את הערך באתר כדי שעוד אנשים יחשפו אליו. ככל שיותר אנשים יחשפו אליו, השקיפות תגדל, והציבור יוכל לשפוט באופן טוב יותר.